"תמיר חי בתוכי כל רגע - הוא חלל, הגופה זו התוצאה"
יעל אדר, אימו של תמיר ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה, זעקה להביא לשחרורו: "תשוקתי להשיב את בני שאינו בין החיים לא פחותה מכך שכשידעתי שהוא בין החיים"
ב־5 לינואר נודע למשפחת אדר כי תמיר אדר בן ה־38, שהוגדר כחטוף מאז 7 באוקטובר, נרצח בשבת השחורה כאשר יצא להגן על הקיבוץ. תמיר היה נכדה הבכור של יפה אדר בת ה־85, שנחטפה גם היא לעזה ושוחררה בעסקה. אודי סגל וטל שלו שוחחו ב־103fm עם יעל אדר, אמו של תמיר ז"ל, שיתפה בתחושותיה הקשות בימים אלה.
"התשוקה של אמא, התשוקה שלי, להשיב את בני, שאינו בין החיים, היא לא פחותה מהתשוקה להשיב את הבן שידעתי שהוא בחיים", הבהירה אדר. "התשוקה היא עצומה לסגור את הפרק, להשיב אותו, לתת תחושה של מנוחת עולמים. שהוא חוזר למקום, קשה לומר הבטוח, אבל למקום שלו, שהיו הוא מוטל אי שם באדמה רעה. זה לא להמתין, זה גם לעשות כל מה שאני יכולה כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות, שמי שאינו בין החיים הוא מאוד משמעותי".
עוד שיתפה בכאב כי "הוא קיים לנו, הוא חי בתוכי כל רגע, כל יום. הוא נוכח, הוא אדם, הוא עולם ומלואו, שהוא חלל. הוא לא גופה, הגופה זו תוצאה. הוא חלל, הוא השאיר בנו חלל. המקום הוא חלל גדול בלעדיו, אבל אני לא בהמתנה. צריך להשיב את החללים כחלק מהערבות ההדדית, זה אחד הערכים שגדלנו וגידלנו. תמיד בן 28, כמו כל הגברים בישראל, היה בצבא, הוביל עם הערך הזה, ש'אני בשביל האחרים', ועכשיו האחרים צריכים להיות בשבילו".
באותה שבת שחורה יצא תמיר מביתו על מנת להגן על הקיבוץ בו גדל והתחנך, ללא ידיעה שבקיבוץ כבר נמצאים מאות מחבלים, ונחטף פצוע לעומק הרצועה. "תמיד הוא דור שלישי בקיבוץ ניר עוז, נשוי, שני ילדים. באותו הבוקר כשהתחיל כל הצבע האדום שבישר על אירוע מאוד חריג, הוא נכנס לממ"ד עם אשתו ושני הילדים, אבל לאחר כרבע שעה הוא קיבל הודעה שיש חשש לחדירת מחבלים בקיבוץ. כמו שלימדו אותם כל הזמן, כשיש חשש בטח מגיע מחבל, שניים, חמישה, ואז הם נקראים לצאת ולהגן על היישוב".
"בדרך כלל גם כשיש חשש לחדירה מתריעים על החשש כשזה על גדר הגבול, ובזמן שהוא נקרא ויצא החוצה, כי זה מה שהם התאמנו כל הזמן, לצאת לעשר דקות כאזרחים מתנדבים בתוך קבוצת ההגנה של היישוב עד שהצבא יגיע. אבל כשהוא יצא הוא יצא לקרב אבוד מראש, הוא יצא אל מול מאות מחבלים שכבר צבעו את הקיבוץ", תיארה והוסיפה: "אנחנו יודעים שבאותו הזמן היו מאות כי באותו הזמן מכל בית שלחו הודעת וואטסאפ 'תצילו, הם כאן, איפה הצבא?'. ניר עוז הוא סמל ההפקרה של בוקר שבעה באוקטובר".
אדר המשיכה וסיפרה: "באותה שעה שתמר שולחת הודעה 'נפגעתי', מישהו אחר שולח הודעה כזו. תמיר מצא את עצמו מול מאות מחבלים. את סיפור הגבורה נספר כשיחזור. בהגנה הזו הוא נפצע קשה, נחטף כשהוא פצוע ונרצח גם מהעדר טיפול רפואי אבל כנראה שעזרו לו להירצח, כשהיה שם המון מתלהם. חיינו 90 יום בידיעה שהוא בחיים, אבל ביום ה־90 הודיעו לנו שהוא אינו בין החיים".
"סבים קוברים נכד - יש סדר אחר לדברים"
סבתו של תמיר הינה יפה אדר, ששוחררה מהשבי בעסקת החטופים הקודמת לאחר שנחטפה על קלנועיתה על ידי מחבלים. כאמור, בכל הזמן בו הייתה בשבי לא ידעה יפה כי נכדה תמיר מוחזק גם הוא על ידי ארגון הטרור. "היא קיבלה קשה את זה שתמיר חטוף. זו הייתה אחת השאלות הראשונות שלה, היא יודעת מי זה תמיר. כשהיא הבינה שהוא חטוף זה היה מאוד לא קל. בבית חולים על דלת חדרה הייתה תמונה של תמיר, וכמובן עם הבשורה המרה גם לסבתא יפה וגם לסבא יורם מאוד קשה. נכד, סבים קוברים נכד. יש סדר אחר לדברים. זה לא קל בכלל כשזה גם תוך זמן ההתאוששות שנדרש לה מתוך החוויה שהיא הייתה שם".
כמו כן, כאשר נשאלה האם ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים התקשרו לאחר השבת יפה מהשבי, תקפה: "לא ידוע לי שהתקשר ראש ממשלת ישראל. אולי אחרים התקשרו, אבל ראש הממשלה, שעלה על מטוס כדי להחזיר חטופה ברוסיה, בנסיבות אחרות לגמרי, ועלה על מטוס פרטי והיה מאוד גאה שהוא משיב אותה, הוא לא עשה את זה לא עם יפה ולא עם חטופים אחרים ששבו. רק פרופורציות למה עושים למען האזרחים. אנחנו לא יודעים מה נעשה ביום ראשון, ממש עוד לא יודעים. אני יודעת שאני אגיע לפתח מה שהיה ביתו של תמיר להדליק נר, כי אין לנו שום מקום אחר, אין לנו שום דבר מאורגן".
"הדבר שאני הכי כמהה אליו זה להרגיש שמישהו יושב שם בכנסת ישראל קם בבוקר ושואל את עצמו ביום יום שלנו, כמדינה קשוחה, אנחנו שנים מגדלים את ילדנו רק על הגנה ועל יוקר המחיה, 'מה אני עושה טוב למען אזרחי המדינה?', אני בת 60, עוד לא מרגישה את זה. אירועי שבעה באוקטובר רק מעמיקים את הקושי של החיים הקשוחים במדינה הזו שנחשבת מדינה מערבית מפותחת. משהו פה לא בא בהלימה", ביקרה.
עריכה: שני רומנו
