"צריך לדבר על גם וגם - גם רפיח וגם עסקה"
רבש"ץ כרם שלום אליה בן שימול, על מטח הפצמ"רים ונפילתם של 3 לוחמי צה"ל: "אסון מיותר וכואב - מורחים חיילים במשך המון זמן בחוץ, חשופים"
בצל הידיעה הקשה אמש (א') על נפילתם של שלושה לוחמי צה"ל, סמ"ר טל שביט, סמ"ר עידו טסטה וסמ"ר ראובן מרק מורדכי, החל הבוקר (ב') פינוי רפיח ככל הנראה לטובת פעילות צבאית וכניסה קרקעית. בשיחה עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm רבש"ץ כרם שלום אליה בן שימול שיתף בתחושותיו.
"צריך לומר, המטח היה רוחבי. הנקודות זה נקודות שהם מזהים כמקומות של חיילים ופגיעה בבית בקיבוץ. אנחנו מייד קופצים להבין איפה הייתה הנפילה, מה היה האירוע. אסון מיותר וכואב. מציאות שבה חיילים נמצאים במרחבים, אני לא יורד עכשיו לפרטים כמה מיגוניות היו, אבל העובדה שבה מושכים חיילים במשך המון זמן בחוץ, אוטומטית מוריד להם את מפלס המתח והדריכות, אוטומטית גורם לחשוף את הכוח לבעיות שכאלו. זה דבר, שלצערי אני אומר, אנחנו עלולים להתקל בו".
עוד טען כי "המריחה שקורית סביב הכוחות, זה דבר שכמו אתם רואים, עלול וקרה גם אתמול. לכן אנחנו מרגישים שזה כל כך מיותר. גם לפני השביעי הייתה אווירה שברגע שיש הסלמה לא רוצים לחטוף את המכה שבה חיילים סתם זרוקים באיזו נקודה וחוטפים, אבל פה זו תקופה שבה מצד אחד יש אווירה כביכול של מלחמה, ומצד שני תקופה לא קצרה שבה רק מדברים על כן עסקה או לא עסקה ומורידים את המתח - זה משפיע מאוד על החייל שבקצה".
לדבריו, "בוא נאמר את האמת, זה טבעי ואולי בריא שיורד המתח, כי אף אחד לא יכול לחיות במתח הזה, פה אבל יש מתח מאוד קיצוני. כל שעתיים, ובטח שאנחנו צרכני תקשורת, בסוף הדברים האלה משפיעים על הקצה, על חיילים".
בן שימול המשיך והודה: "אירוע כזה מחזיר את האנשים בטח למלחמה, אבל גם לפני השבעה בכלל לתחושה וההבנה שאם אין טיפול יסודי ברפיח, לחזור למציאות חיים שבה אתה עלול להיות בן רגע מופתע מאזעקה ופגיעות ביישוב - החרדה הכי גדולה שקיימת. אתה לא באיזה סבב, אתה במלחמה, אתה מבין שאתה חייב ללכת עד הסוף בה כדי להחזיר את מציאות החיים הנורמלית לגבול הנגב המערבי.
רפיח? "איך יכול להיות שבתחילת המלחמה לא עשינו חסם עורקים שם?"
"אנחנו זכאים לחיות נורמלי, הוויכוח הוא לא על הזכאות, אבל זה לא מכונס רק לציר פילדלפי, זה מכונס לכל האירוע שנקרא רצועת עזה. הבנו מה קורה כשאנחנו נותנים להם את מה שחשבנו, וחשבנו שאנחנו מפתחים איזשהם יחסים שבהם גם יהיה אפשר לחיות באיזו צורה. נראה לי שהבנו מספיק בצורה כואבת שאי אפשר, שקודם כול צריך לנקות הכול מהכול, את כל הטרור. זה כולל פילדלפי, ברור שזה העורק. איך יכול להיות שבתחילת המלחמה לא עשינו חסם עורקים שם?", התרעם.
לסיום הבהיר בן שימול כי "ההססנות, בסוף הדברים האלה עלולים לגרום לנפגעים בכוחות צה"ל כמו שראינו. אנחנו יותר מדי דיברנו בתקופה האחרונה ב'או עסקה או רפיח' - מדינת ישראל יש לה צבא חזק ורוח חזקה, היא מסוגלת להגיד גם וגם. היא גם צריכה להחזיר חטופים וגם לכבוש את רפיח. זה צריך להיות בשביל להגיע למטרה שבה התושבים בגבול הזה חיים בצורה נורמלית. החשש הוא שיסגרו את השיבר מהר מדי בגלל כל מיני לחצים וכל מיני דברים, שלא ינקו, שיחזרו לאותו מצב".
"יש הבדל בין יו"ש שנשלטת בצורה הרבה יותר משמעותית, לבין מה שהיה ברצועה, וכל גורמי הביטחון אומרים את זה. התפיסה של הביטחון על הרצועה עומדת להשתנות, בגלל שאתה מבין שיש יכולת התעצמות צבאית שם. זה חייב להיות בניקוי ראשוני כמה שיותר יסודי כדי להגיע למצב הזה", סיכם. "אנחנו לא יכולים להעלים מהעיניים שרואים את הדברים, שחמאס מורח וגורר אותנו למקומות שהוא רוצה, כמה שיותר מהר לסיים את המלחמה - וזה הניצחון שלו".
עריכה: שני רומנו
