אודי סגל וענת דוידוב

"גם אם אעמוד ביום הזיכרון ליד קבר בני הוא לא יחזור"

ורדה פומרנץ ואליפז באלוה, הורים שכולים, על ההחלטה שלפיה לא יוכלו להגיע לקברי יקיריהם ביום הזיכרון • באלוה: "הסכנה בהליכה לסופר גדולה יותר"


ורדה פומרנץ, קצינת נפגעים בדימוס, ששכלה את בנה דניאל במבצע 'צוק איתן', ואליפז באלוה, ששכל את בנו נדב במלחמת לבנון השנייה, סיפרו על הקושי בעקבות החלטת הממשלה לאסור את העלייה לבתי העלמין ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כחלק מהמאבק בנגיף קורונה. פומרנץ הסבירה כי "ההחלטה הזאת התקבלה כדי לשמור על עם ישראל", והוסיפה כי "אני יכולה לומר ובביטחון שאני מכבדת, מחבקת ומבינה כל עמדה של כל מישהו ממשפחה שכולה". באלוה, שהצהיר כי לא יישמע להנחיות, טען כי "כל אחד צריך ורשאי להחליט את מה שהוא רוצה, מי שחושב שזאת סכנה בימים האלה של הקורונה שיחליט שהוא לא בא".

ורדה פומרנץ שימשה ראש מחלקת נפגעים בצה"ל שנים רבות שבהן נחשפה לכאבן של מפחות שכולות שאיבדו את יקירהן. לימים הפכה לאם שכולה כאשר שכלה את בנה דניאל במבצע 'צוק איתן'. בצל מגפת הקורונה שהתפשטה ברחבי העולם, בחודש האחרון מאז שנתקבלה החלטת הממשלה בסוגיית העלייה לבתי העלמין ביום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, "שוחחתי עם עשרות, בשביל לא להגיד מאות, משפחות בסוגיה הלא פשוטה הזאת. באותה משפחה הדעות חלוקות", סיפרה פומרנץ, והוסיפה כי "מצאתי את עצמי פונה לאנשים שראיתי איך הם כותבים בקבוצות הוואטסאפ וראיתי את מה שהם כותבים בדם, ממש האותיות היו אדומות מכאב. תקופת הקורונה קשה למשפחות השכולות פי כמה".

היא הסבירה כי "התקבלה החלטה שאומרת, אם נפתח את בתי העלמין, אין כמעט בית עלמין שלא הייתי בו, אנחנו מכניסים לסיכון גדול את ההורים עצמם, את האחים, את האחיות, את כל אלה שיבואו". מהשיחות שקיימה עם המשפחות, "שמעתי את אותם אנשים שאומרים 'למה אתם אומרים לנו לא ללכת?'. הסוגיה הזאת היא שולית בעיניי, ואם לא היו אומרים - אז זה כן בסדר? זו החלטה שאיננה נובעת מגחמה חלילה. החלטה זו ניתנה כדי לשמור על עם ישראל".

אליפז בלואה, ששכל את בנו נדב, שמע את דבריה של פומרנץ אך דבק בהחלטתו לפקוד את בית העלמין ביום הזיכרון, על אף האיסור, והסביר כי "כל אחד צריך ורשאי להחליט מה שהוא רוצה. מי שחושב שזו סכנה בימים האלה של הקורונה, אז שיחליט שהוא לא בא. שיחליט שהוא בא לפני כן, זה בסדר, זה מקובל", והוסיף כי "ההחלטה להגיד לנו לא התקבלה כבר לפני חודש, למרות שהתנאים השתנו במהלך החודש הזה. לפני חודש הייתה אי ודאות מוחלטת, היום אנחנו יודעים שכל מה שהילכו עלינו אימים לא בדיוק התרחש. אני חושב שמי שרוצה - שילך".

בהמשך, טען כי "גם אם בבתי העלמין הגדולים שזה הר הרצל, חיפה, תל אביב, אנחנו יודעים שברובם יש חללים שאין להם כבר משפחה גרעינית, 70% מהנופלים שלנו היו עד שנת 1975". לטעמו, "אם היו יושבים על הסוגיה וחושבים איך למצוא פתרון יצירתי - היו מוצאים את זה. מחלקים את זה לארבע משמרות בבתי העלמין הגדולים, היו לפני שלושה שבועות דרך 'יד לבנים' שואלים איזה משפחות חושבות שהן רוצות להגיע, לתת אפשרות, אז היו יודעים למפות את זה. יש לנו יכולות גם טכנולוגיות וגם ממוחשבות למצוא את הפתרונות האלה. אני חושב שהסכנה ללכת לסופרמרקט לקנות לחם, בצפיפות שיש, היא הרבה יותר גדולה מאשר תהיה הצפיפות בבית העלמין. הרי לבתי העלמין הקטנים ילכו אנשים כי המשטרה לא תהיה בכל מושב, קיבוץ, פריפריה או ערים קטנות".

"היו צריכים לתת לנו להחליט"

בתפקידה כראש מחלקת נפגעים בצה"ל, פומרנץ סיפרה כי "למדתי ממשפחות שכולות שיום הזיכרון לא 'נועד עבורנו', למה לא עבורנו? כי לנו כל יום הוא יום זיכרון. הוא נועד כדי שעם ישראל כולו, כל אזרחיו, יזכרו ויכבדו ויוקירו את אלה שבזכותם יש לנו מדינה, ושהם אלה שהם חלק ממגש הכסף שעליו היא ניתנה. זה הרי היום שבו אומרים לכל עם ישראל – 'עמדו את שתי דקות הדומייה'. מי שהיה בבתי העלמין הצבאיים יודע שזו משימה בלתי אפשרית, גם במשפחה גרעינית".

היא התייחסה לטענות של בלואה כי לרוב הנופלים אין משפחה גרעינית ולכן ניתן היה למצוא פתרון, ואמרה כי "אני מכירה רבים, קרבת דם ראשונה, משפחה גרעינית של משפחות מ-67' ומ-58', ואם לא הורים, זה אחים, אז את זה בוודאי צריך להוריד, זה לא מה שנדמה". עוד הוסיפה ואמרה כי "העובדה שאני אעמוד דווקא ביום הזיכרון, אני כמשל, על יד הקבר של הבן שלי, סליחה על הבוטות - לא תחזיר לי את הילד שלי". 

היא ציינה כי "עשרות משפחות שהיו בדעה מאוד קיצונית, בתחושה של פגיעה שלא נותנים להם להגיע לבית העלמין, חזרו בהן ואמרו – 'אנחנו לא נפר את החוק'", וסיכמה: "אנא מכם, תכבדו את ההחלטות. אנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו מדינה שיודעת לכבד את נופליה, ועד יום הזיכרון יש למדינה מספיק זמן למצוא דרכים יצירתיות שתכבדנה את הנופלים ותאפשרנה למשפחות להגיע, ביום הקדוש והמיוחד הזה, בלי שמסכנים את החברים של הנופלים ואת המשפחות של הנופלים. אני חושבת שזו הדרך, דרך של חיבוק ולא דרך של כעס, כאב ומחלוקות - מזה שבענו".

פומרנץ סיפרה כי "לי יש קבר יחיד, הילד שלי קבור 100 מטר מהבית שלי, אני על פי כל קריטריון יכולה לעשות שם את התפילה בזמן הצפירה ושיעמדו על פי החוק, ואני אמרתי לאותן משפחות שאמרו לי – 'עם כיתת יורים יוציאו אותי', שאני כאות הזדהות מוכנה לא לצעוד את 100 המטרים עם המסכה לעבר הילד שלי". לסיום אמר בלואה, "אני מכבד כל דעה. אבל היו צריכים לתת לנו להחליט, אני אגיע כי אמרתי שבשבילי זה סמל להיות שם. זו ההחלטה". 

 

עריכה: עופרי גליכמן

22/04/2020

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


אודי סגל וענת דוידוב
אודי סגל וענת דוידוב  |  צילומים: 103fm
Paris