פרופ' אמיר חצרוני, מרצה בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל שבשומרון, וד"ר יריב בן אליעזר, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה, מתווכחים בנוגע ליתרונות ולחסרונות הטמונים בלמידה ממרצים מפורסמים שעובדים בתחום שאותו הם מלמדים - אל תחמיצו את העימות!
ליאת בלכטובסקי מלכא
ההרשמה לשנת הלימודים האקדמאית בעיצומה ורבים מהתלמידים הפוטנציאלים מתלבטים לאיזה מוסד להירשם. בין השיקולים הרבים שאותם לוקחים הסטודנטים העתידיים בחשבון בבואם לבחור מוסד שיתאים להם, נמצא גם השיקול לגבי סגל המרצים שבשיעוריהם הם יצטרכו לשבת באוניברסיטה או במכללה.
לאחרונה ויותר מבעבר השתלבו בין כותלי המוסדות האקדמאים מרצים נוצצים ומפורסמים. בין השמות המוכרים תוכלו למצוא בין היתר את "מר טלוויזיה" חיים יבין, את התסריטאי רן שריג, הסופר אתגר קרת ורבים וטובים אחרים. אך האם מרצים "סלבים" שכבר השתלבו בתעשייה ראויים ללמד באקדמיה הרצינית והמכובדת? השאלה התמימה הזו, שאותה ביקש לבדוק גבי גזית, עוררה שדים מרבצם והציתה את הנושא שכנראה ובעבע מתחת לפני השטח כבר שנים ארוכות. כנראה שהמרצים שחולקים חדר מנוחה אחד עם עמיתיהם המלומדים יותר או פחות, רק חיכו שמישהו ישאל לדעתם. אז הרחיקו את העפרונות החדים שלכם, קרב אקדמי לפניכם...
פרופסור אמיר חצרוני היה הראשון לפתוח את הדיון, לטענתו: "האקדמיה הולכת ומתרוקנת ממדע, אם בשנות ה-70 פרופסור יריב בן אליעזר התבקש לכתוב דוקטורט בטרם הפך לליצן חצר כעת הרוב המוחלט של המרצים לא למדו. חבל שיש פראיירים שחושבים שללמוד אצל אתגר קרת יעשה אותם אתגר קרת, חבל שישנה אוניברסיטה שנותנת למי שניהולו הרס בהצלחה שני ערוצי טלוויזיה להעביר סטאז' על טלוויזיה. עצת חינם, אם אתם מתלבטים איפה ללמוד תחפשו את המסלול הכי נקי מ'סלבים' זה יעניק לכם סיכוי לעבור חוויה אינטלקטואלית ולמצוא עבודה מכניסה בשוק או קריירה באקטואליה".
ד"ר יריב בן אליעזר, מרצה מוכר ובעל שם בעצמו, לא נשאר חייב "העיסוק בתקשורת מחייב גם עיון וגם התנסות מעשית. מי שעוסק רק בהיבט אחד הוא אימפוטנט. סטודנט שרוצה לעסוק בתקשורת צריך לקבל מרצה עיוני ולהתנסות גם בעבודה מעשית. חיים יבין, אדם ידוע ומפורסם בתחומו, היה מנהל הטלוויזיה ועסק בדוקומנטציה ואם הוא יהיה מוכן ללמד עבודה מעשית הוא יהיה יותר מבורך מחמור נושא ספרים שבחיים לא עשה שום דבר מעשי שבעיניי הוא אימפוטנט. היוהרה האקדמית לא תבטל את זה שהוא כסיל מוחלט".
שני המרצים המכובדים המשיכו להתנצח ולהחליף מהלומות ובשלב מסוים הדיון החל להתפתח למקומות לא נעימים. אחרי שחצרוני חצה את הגבול לטעמו של בן אליעזר ביטל אותו האחרון: "אתה אדם קטן, עלוב ושחצן וזה אולי שייך לדיסציפלינה אחרת אבל הייתי מציע לך ללכת לבדיקה". חצרוני לא נשאר חייב "משנות השבעים ועד היום יש לך אפס מאמרים, אתה היית ונותרת אפס מדעי והקיום שלך הוא עדות לזנות של האקדמיה!"
בן אליעזר חשף כי הוא היה מרצה של חצרוני בשנות לימודיו באקדמיה והצטער על כך ש"יצר מפלצת": "הוא היה אידיוט גם כשהוא היה תלמיד שלי, והוא נשאר אידיוט גם כעת כשהוא מלמד במכללת אריאל. אם הוא הולך כמו אידיוט ומדבר כמו אידיוט אז הוא אידיוט", סיכם הדוקטור. חצרוני עצמו הביע את דעתו על התנהלותו של בן אליעזר כמרצה וסיפר: "הוא היה ליצן שמעשן בשיעור גם כשזה כבר נאסר וכשהיו מעירים לו על זה הוא היה אומר לצאת החוצה. היה לו סבא מפורסם וככה הוא התקדם בחיים".
מכאן כבר לא הייתה דרך חזרה : "יש גבול לעד כמה שאני יכול לרדת לרמתו של הדרדס הטיפש הזה. שהדרדס יתעסק עם החברים שלו והתלמידים שלו באריאל ונראה לאן הם יגיעו." אמר בן אליעזר לחצרוני והמשיך: "לבן אדם יש אובססיה, הוא הולך ברחוב ואומר אני מת להיות יריב בן אליעזר וזה לא הולך לו, אני סולד מהיוהרה האקדמית של אנשים שחושבים שאם פרסמו מאמרים הם יכולים להטיף לעולם. כולו הבחור היה בפאנל של האח הגדול ובא לפרשן ובגלל זה הוא אומר שהוא מבין בתקשורת כי הוא היה באולפן."
חצרוני המשיך להתעקש שמרצים מלומדים ובעלי תעודות ושם באקדמיה טובים יותר מכאלו שרק עוסקים בתחום ותיאר את הדיסציפלינה שלו: "אני מלמד איך לשאול את השאלה נכון, אני לא מתיימר להיות סנדלר תקשורת אני מלמד אנשים איך לחשוב, להיות איש תקשורת הוא ילמד כשילך לעבוד."
למזלו של גבי גזית האורחים לא נפגשו פנים מול פנים אלא רק התעמתו דרך הטלפון. הדיון שהיה יכול להימשך עוד שעות, הסתיים בכך שד"ר יריב בן אליעזר הציע דו קרב אקדמי אינטלקטואלי בין הסטודנטים של שני המרצים.
אז אם אתם עדיין מתלבטים לגבי בחירת מסלול מעשי או תיאורטי, עדיף שלא תתייעצו עם המרצים שלכם, כי כנראה שמדובר בנושא מאוד (מאוד) רגיש עבורם...